האדמה וחומרי הבנייה סביבנו מכילים, בריכוזים נמוכים, חומרים רדיואקטיביים בעיקר אורניום ותוריום. כשהאורניום הרדיואקטיבי באדמה או בחומרי בניה מתפרק, הוא גורם להיווצרות של ראדיום רדיואקטיבי שגם הוא מתפרק ונהפך לראדון שהוא גז רדיואקטיבי. גז זה דולף מהקרקע ומחומרי הבניה וחודר לאוויר של המבנה ובכך הוא מהווה גורם סיכון בריאותי דרך דרכי הנשימה.
גז הראדון הוא ללא צבע או ריח, כך שלא ניתן לגילוי ללא בדיקות הנערכות בעזרת ציוד ייעודי.
המשרד להגנת הסביבה קבע תקן לריכוז מירבי של גז ראדון בבתי מגורים, במקומות ציבוריים ובמוסדות חינוך העומד על 200Bq/m3 .
גם מינהל הבטיחות במשרד העבודה קבע תקן למקומות עבודה שהוא גבוה יותר העומד על 500Bq/m3 , בהתבסס משכי שהייה קצרים יותר במקומות עבודה.
קיימים שני סוגי בדיקות:
בדיקות קצרות טווח (כשבוע): הבדיקות הן בעלות דיוק נמוך, אבל מאפשרות לאתר במינימום של זמן את המקומות הבעייתיים, בהם ריכוז גז הראדון גבוה במיוחד. בדיקות אלו מבוצעות כשהחדר הנבדק סגור הרמטית ואינו מאוכלס משך כל הבדיקה.
בדיקות ארוכות טווח (במשך שלושה חודשים לפחות) המאפשרות להעריך את החשיפה לראדון בצורה מדויקת יותר. הבדיקות הארוכות מבוצעות בתנאי מחייה רגילים וניתן לשהות בחדרים במהלך הבדיקה באופן רגיל.
חברת טבת הינה בעלת הסמכה בתחום מדידות גז הראדון במבנים זה למעלה מ-30 שנה.